מאז שחר האנושות הייתה מלאכת עיבוד העורות חלק מרכזי ובלתי נפרד מחייהם של האנשים. מעור היו הבגדים אותם לבשו, הכלים בהם נשאו מים וחבצו חמאה. מעור התקינו מנעלים, רתמות, כלי עבודה ועוד...

בעידן הפלסטיק הנוכחי ידע עתיק זה הולך ונעלם, ואנו רואים שליחות גדולה בשימור הידע ובהעברתו הלאה, מתוך כבוד רב ואהבה לבעלי החיים.

העורות אותם אנו מעבדים הם עורות של בעלי חיים אשר מתו מוות טבעי (ולא במהלך שחיטה) ואלמלא היינו אוספים אותם הם היו מושלכים לאשפה. אין בכוונתינו לתת יד לתעשיית הבשר והחלב, בה מגודלים בעלי החיים כמוצר מזון בלבד, ללא נשמה.